הגידים הם המיתרים המחברים בין השרירים לעצמות, האחראים להעברת הכוח מהשרירים לעצמות על מנת לאפשר את התנועתיות של השלד. פציעות ספורט בגידים הן תוצאה של חבלה טראומטית, עומס יתר או שימוש יתר, כשבמקרים מסוימים מדובר בשילוב של האלמנטים השונים.
כך לדוגמה גיד שניזוק באופן חוזר ונשנה והחל לסבול מקרעים זעירים, עלול להיקרע באופן מלא כתוצאה ממתיחה חזקה שלא הייתה גורמת לנזק חמור עד כדי כך לגיד שלא סבל מנזקים כלשהם לפני הפגיעה. במאמר שלפניכם נפרט אודות פציעות הספורט השכיחות המערבות את הגידים באזורים שונים בגוף.
פציעות ספורט בגידים ובגיד הפיקה
דלקת בגיד הפיקה מתפתחת לרוב כתוצאה משימוש יתר כרוני ובאה לידי ביטוי בכאב ממוקם היטב בקצה התחתון של הפיקה או סמוך מאוד לאזור זה. אם הספורטאי ממשיך להפעיל עומס חרף הכאבים, עלול להיווצר מצב שבו הכאבים יופיעו גם במנוחה ולא רק בזמן פעילות.
נהוג לסווג את התסמינים של דלקת בגיד הפיקה לארבעה שלבים: כאב המופיע רק לאחר הפעילות הגופנית (שלב 1), כאב המופיע בתחילת הפעילות הגופנית, לאחר החימום נעלם ומופיע שוב בהתעייפות (שלב 2), כאב קבוע בפעילות גופנית ובמנוחה הגורם לירידה ביכולות הגופניות (שלב 3) וקרע מלא של גיד הפיקה (שלב 4).
ההיארעות של דלקת בגיד הפיקה משתנה בהתאם לעוצמת האימונים, תדירות האימונים, משך האימונים וסוג הפעילות הגופנית. מאחר והדלקת נגרמת ברוב המקרים כתוצאה מעומס יתר ומושפעת בעיקר מעומס האימונים, היא אופיינית לספורטאים מקצועיים ובמידה פחותה לספורטאים חובבנים.
פציעות ספורט בגידים שכיחות בעיקר בקרב ספורטאים המבצעים ניתורים רבים. כך למשל נמצא שכשליש משחקני הכדורסל סובלים משינויים במבנה של גיד הפיקה ולעומת זאת שינויים שכאלו ניתן לאבחן רק בכשני אחוז משחקני הכדורגל.
פציעות ספורט בגידים ובגיד אכילס
גיד אכילס הוא הגיד החזק ביותר והגדול ביותר בגוף האדם. הוא מאפשר לנו לבצע את פעולת הכפיפה והפשיטה בכף הרגל בזמן ניתור, ריצה או הליכה, שכן הוא מחבר את עצם העקב לשריר הסוליה ושריר התאומים.
הפציעות השכיחות בגיד אכילס הן דלקת המתפתחת בחיבור שבין הגיד לעצם העקב, דלקת בשרוול העוטף את הגיד (שכיחה בקרב אצנים), דלקת בגיד אכילס עצמו וקרע מלא או חלקי של הגיד. דלקת בגיד אכילס נחשבת לדלקת גידים שכיחה במיוחד, כאשר במקרה הזה הגורם המרכזי הוא עומס יתר בשילוב תהליכים ניווניים.
פציעות ספורט בגידים נפוצות אצל ספורטאים הנמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממתיחה או קרע של גיד אכילס הם בעיקר שחקני טניס, כדורסל, כדורגל ואצנים, אך באופן כללי מדובר בכל ספורטאי העוסק בענף הכרוך בשינויי כיוון מהירים, ניתורים וריצה.
קרע בגידים בכתף
גידי השרוול המסובב הם ארבעה גידים המחוברים לארבעה שרירים הנאחזים בעצם השכמה. הגידים אליהם מחוברים השרירים נאחזים בגבשושית הקטנה ובגבשושית הגדולה ועוטפים את ראש עצם הזרוע. התפקיד העיקרי של השרוול המסובב הוא לסייע בהרמה של הזרוע ולייצב את ראש עצם הזרוע במפרק הכתף.
הקרע בגידים בכתף הולך ונהיה שכיח יותר עם ההתקדמות בגילאים, כאשר נראה שבארבעים אחוז מהאוכלוסייה המבוגרת מעל גיל שבעים ניתן לאבחן קרעים בגידים אלה. יש לציין, כי לא בכל מקרה של קרע המטופל יסבול בהכרח מהגבלה תנועה של הכתף או כאבים. עד גיל 40 ברוב המוחלט של המקרים הפגיעה היא תוצאה של טראומה או מיקרו טראומה המתרחשת באופן עקבי פעם אחר פעם.
הפגיעה החוזרת ונשנית אופיינית לספורטאים המבצעים פעולות שונות עם יד מעל לגובה הראש כמו למשל שחקני טניס או שחיינים. תסמינים המעידים על קרע בגידים הם למשל כאבים בעת הרמת היד או הורדת היד, חולשה ניכרת בהרמת היד או בזמן ביצוע תנועות סיבוביות, תנועה לא חלקה של מפרק הכתף ורעשי קליקים או חריקות ממפרק הכתף בזמן ביצוע תנועות.
דלקת גיד שריר הפרונאוס כף הרגל
בדרך כלל פציעה של הגיד הפרונאי בכף הרגל תתרחש לאחר נקע של הקרסול או בזמן נקע של הקרסול וכמו כן חוסר יציבות של הקרסול עלול להוביל לפציעה שחיקתית של הגיד. שחיקת הגיד היא גם לא אחת תוצאה של ביומכניקה לקויה של הקרסול, פגיעה ישירה בצד הלטראלי של הקרסול יכולה להוביל לפגיעה בגיד וכן במקרים מסוימים מקור הפציעה בנעילה של נעליים לא מתאימות בענפי ספורט כמו כדורסל או סקי.
דלקת חריפה בגיד הפרונאי תבוא לידי ביטוי בחום, אדמומיות, נפיחות ורגישות למגע בצד הלטארלי של הקרסול המעורב ואילו במצב הכרוני הרגישות תוחמר בעיקר בזמן יישור כף הרגל בשילוב עם תנועת אוורזיון מול התנגדות. אם מדובר בנפיחות מסיבית מאוד המשולבת בשטפי דם ותחושה של קריעת מיתר, יש לחשוד בכך שהמטופל סובל מדיסלוקציה או קרע של אחד הגידים.
שיקום לאחר פציעות גידים
הטיפול בפציעות ספורט בגידים משתנה בהתאם לדרגת החומרה של הפציעה כך שבמקרים מסוימים ניתן יהיה להסתפק בטיפול שמרני הכולל הימנעות מפעילות מאומצת, פיזיותרפיה לחיזוק השרירים, קירור המקום הפגוע ושימוש במשככי כאבים ואילו במקרים של קרע מלא של הגיד, בדרך כלל לא יהיה מנוס מלעבור טיפול כירורגי.
החלמה מלאה וחזרה לפעילות תתאפשר אך ורק לאחר תהליך שיקום שיכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים. לא אחת יצטרך הספורטאי לעשות שימוש בעזרים אורתופדיים שונים כמו נעל עם עקב גבוה, כדי לסייע לגיד להתארך בהדרגתיות.
