כל מה שאתם צריכים לדעת על שבר נביקולארי

שבר נביקולארי הוא אחד משברי הלחץ הנפוצים ביותר המשפיעים על ספורטאים, ובמיוחד כשהם מתרחשים באירועים הכוללים קפיצות.

העצם הנביקולארית היא אחד מעצמות הקרסול. היא ממוקמת על גבי עצם העקב. שבר נביקולארי נגרם כתוצאה משימוש יתר או תרגילים חוזרים הכרוכים בפעילות גופנית בעלת השפעה גבוהה כגון ריצה וקפיצה. שיטת פעילות ירודה או טעויות אימון עשויות אף הן לתרום לסבירות התרחשות שבר כתוצאה ממתח המופעל על כף הרגל.

שבר נביקולארי: סיכונים ותסמינים

המנגנון המדויק של הפציעה אינו ידוע, למרות שמומחים סבורים שהפגיעה בין העצמות הקדמיות והאחוריות של העצם הנביקולארית, גורמת לה להידחס.

אם לספורטאי יש טווח תנועה מופחת של כיפוף הקרסול, והוא אינו מסוגל להניע את הקרסול כלפי מעלה, הוא רגיש יותר לשבר נביקולארי, היות ומצע כף הרגל צריך לפצות על חוסר התנועה. בדיקות הדמיה עשויות להצביע על נוכחות השבר ולכן סריקת עצמות או MRI מאפשרת אבחון מדויק.

התסמינים כוללים כאב מקומי נמוך באמצע הרגל, שמחמיר עם פעילות גופנית. הכאב עשוי להקרין לאורך הקשת הפנימית של כף הרגל, והוא נעלם במהירות עם מנוחה, אך הוא חוזר שוב עם חידוש האימונים. אזור השבר עשוי להיות רך למגע כאשר האגודל נלחץ לחלק העליון של כף הרגל מעל העצם הנביקולארית, הנקראת נקודה N.

הטיפול משתנה בהתאם לחומרת התסמינים

פציעה זו מסווגת כתגובת לחץ שבה החלק החיצוני של העצם אינו נשבר, כך שמנוחה וקיבוע הרגל בסד יכולה להיות מומלצת עד שהתסמינים נעלמים וניתן לחזור בהדרגה לכושר מלא. אם שבר נביקולארי מאובחן, יש לקבע את הרגל בגבס למשך תקופה של חודש וחצי.

לאחר פרק זמן זה, הנקודה N מעל החלק העליון של העצם הנביקולארית, נרפאת. אם הפציעה ממשיכה, הרופא מחדש את חבישת הרגל בגבס לשבועיים נוספים. במצב בו מתרחשת הפרדת העצם הנביקולארית, או שהשבר אינו נרפא, יתכן שיהיה צורך לתקן את העצם עם סיכות או ברגים.

תקופת שיקום ארוכה אך הכרחית

לאחר הסרת הגבס, חשוב להגן על כף הרגל והקרסול למשך תקופה של חודש וחצי לפחות. תכנית השיקום כוללת תרגילי תנועת קרסול ותרגילי חיזוק לפני שניתן לחדש את האימונים. חשוב להקפיד לבצע תרגילי שוקיים ותרגילים לשרירים הקטנים ברגל.

בנוסף, עיסוי ספורטאים המופעל על שרירי השוקיים, מסייע לשחזור תפקוד השרירים במהירות ומוביל לתפקוד תקין המאיץ את תהליך השיקום. חשוב להימנע גם מגורמים העלולים לגרום לחזרת הפציעה. יש לדעת לזהות טעויות אימון במונחי טכניקה ולהימנע מאימונים מפרכים.

שבר נביקולארי: יש חיים אחרי

רופא רגליים יכול לבדוק אם קיימים גורמים ביומכניים כגון מעל הטיית כף הרגל, אשר צריכים להיות מתוקנים עם תוספת מדרסים לנעליים. מצב בו עצמות כף הרגל מתמזגות יחד מגבילות את גמישות הקרסול וגורמות לספורטאי להיות רגיש יותר לשבר נביקולארי עתידי.

כשניידות הקרסול משוחזרת וניתן להפעיל כוח מלא בסיסי, בפרק זמן של שבוע או יותר, ניתן לחדש את הריצה. האימונים צריכים להיות עדינים ביותר בהתחלה, תוך מטרה לבנייה הדרגתית של הכושר עד לחידוש האימונים ברמה הרגילה, במשך תקופה של חודש וחצי לפחות.